שבט משפחתי איטלקי, המתגורר על כל דורותיו והסתעפויותיו בחורבה מזוהמת, בפרבר פחונים רומאי. נינו מנפרדי הוא ראש השבט, גברתן פטריארכלי, שתיין אלים, קנאי ושטוף זימה. זוהי דמות שחולשת על כל כיעורה של הסביבה. חיי התת פרולטריון העירוני מוצגים בדרך של דה הומניזציה, בניגוד לאופן שבו מציג אותם, למשל, פאזוליני. זוהי גרוטסקה מפלצתית ומצחיקה, בו זמנית, שזכתה להצלחה מסחרית גדולה, אולי דווקא בשל כך. רבים טענו, שגישתו האנטי הומנית של סקולה, כלפי אוכלוסיה אומללה זו, שמנוגדת גם לנטיותיו הסנטימנטאליות, מצביעה על נקודת מבט בורגנית ומרושעת.