הדלתות
The Doors
סיפורו של ג'ים מוריסון, משורר ופרפורמר מהענקים שנראו, מנהיג להקת "הדלתות" המיתית, בעוד אפוס בסדרת המחקרים של אוליבר סטון על אמריקה ותרבותה. סרט רחב יריעה, עשיר במוזיקה ובדמויות והעשוי לגמרי ברוח השירים של מוריסון - איכותי אך מעט הזוי ומתקיים בעולם עצמאי משלו, עם קשר מוטל בספק למציאות.
קילמר, הדומה למוריסון באופן מפתיע ומשחק את אחד מתפקידיו הגדולים, מוביל את הסרט בין מדבריות האינדיאנים, אל קליפורניה ואל ניו-יורק של אנדי וורהול. כל זאת בלי לדלג בדרך על המוזיקה, הנשים (ובראשן חברתו פמלה המגולמת על ידי מג ראיין), התהילה, האובססיה למוות, ההופעות הפרובוקטיביות הייחודיות, הסקס, הרוקנרול והמוות - בהחלט קלישאות חבוטות, אבל בדיוק אלו שהרכיבו את חייו של מוריסון.
שווה לשים לב למספר תפקידי אורח בסרט - ביניהם איגל איי שרי, שהספיק מאז להפוך לכוכב פופ בעצמו; בילי איידול, שמדי פעם קופץ להופיע בסרט; סטון עצמו כמורה באוניברסיטה וניק קסאווטס, בנו-של (ג'ון קסאווטס) ובמאי בעצמו.
קילמר, הדומה למוריסון באופן מפתיע ומשחק את אחד מתפקידיו הגדולים, מוביל את הסרט בין מדבריות האינדיאנים, אל קליפורניה ואל ניו-יורק של אנדי וורהול. כל זאת בלי לדלג בדרך על המוזיקה, הנשים (ובראשן חברתו פמלה המגולמת על ידי מג ראיין), התהילה, האובססיה למוות, ההופעות הפרובוקטיביות הייחודיות, הסקס, הרוקנרול והמוות - בהחלט קלישאות חבוטות, אבל בדיוק אלו שהרכיבו את חייו של מוריסון.
שווה לשים לב למספר תפקידי אורח בסרט - ביניהם איגל איי שרי, שהספיק מאז להפוך לכוכב פופ בעצמו; בילי איידול, שמדי פעם קופץ להופיע בסרט; סטון עצמו כמורה באוניברסיטה וניק קסאווטס, בנו-של (ג'ון קסאווטס) ובמאי בעצמו.
אורך סרט: 140 דקות
שנת יציאה:
1991
שחקנים:
קייל מקלכלן, ואל קילמר, פרנק וואלי, רוברט ריצ'רדסון, רנדל ג'נסון, ביל גרהם, מג ראיין
בימוי:
אוליבר סטון
